![[personal profile]](https://www.dreamwidth.org/img/silk/identity/user.png){kind=small}
kadorОригинал тут.
איך לקרוא את תלוש השכר שלכם ואיפה לחפש את הטעויות
08:28 | 29.8.2005 עינב בן יהודה
שכירים לא מעטים מתקשים בפענוח תלוש השכר שלהם, בעיקר מי שתלוש השכר שלהם כולל סעיפים רבים. מרביתם סומכים על הידע המקצועי של חשבי השכר בארגונם, ומסתפקים בהצצה מהירה בשורת הברוטו, בשורת הנטו ולפעמים גם במספר ימי החופשה שנותרו לזכותם או לחובתם.
בחברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול וחישוב שכר ומערכות נוכחות חכמות, מבקרים את רמת הידע של חשבי השכר בישראל, על בסיס סקרי ידע שערכה החברה בקרב חשבי שכר. "ההבנה של רבים מחשבי השכר, בעיקר בתחום דיני העבודה, נמוכה מאוד", אומרים עמי ברגמן וחיים מולכו, מנכ"לים משותפים בחברה.
מסקר הידע שערכה החברה, המפעילה את אתר "טסטמי" שהוקם כדי לבחון את רמת הידע של חשבי השכר, עולה תמונה עגומה. בתחום דיני העבודה היה הציון הממוצע 51 מתוך 100; בתחום מס הכנסה היה הציון הממוצע 34 בלבד.
"כשמדובר במס הכנסה ובביטוח לאומי, חוסר הידע הוא פחות חמור", אומרים ברגמן ומולכו, "משום שארגונים משתמשים בתוכנות המפיקות עבורם את תלושי השכר ויודעות לחשב את הניכויים". לעומת זאת, לדבריהם, "חוסר הידע בתחום של דיני עבודה עלול לפגוע בעובד ואף במעסיק. יש מקרים בהם הטעויות שנעשות עולות למעסיק כסף רב".
כמה דוגמאות לטעויות נפוצות שריכזו מולכו, ברגמן ורו"ח יואל רוטנר:
ימי מחלה
מסקר שערכה החברה עולה כי פחות מ-13% מחשבי השכר יודעים לחשב נכון את התשלום עבור ימי מחלה עליהם מדווחים העובדים. החברה ערכה סקר שהקיף 326 חשבי שכר ממגזרים שונים, וכלל שיחות טלפוניות עם חשבי השכר ובדיקת תלושי משכורת של עובדים ששולמו להם ימי מחלה. מהסקר עלה כי רק ב-6% מתלושי השכר הכוללים חישוב ימי מחלה נעשה חישוב נכון.
על פי חוק ימי מחלה, המגדיר את זכאותו של העובד לקבלת דמי מחלה ממעבידו במקרה של היעדרות עקב מחלה, אין על המעביד לשלם לעובד שכר עבור היום הראשון של המחלה. עבור הימים השני והשלישי של ימי המחלה יש לשלם לעובד שכר של 37.5%, ומהיום הרביעי ואילך יש לשלם לעובד 75% מהשכר.
מהסקר עלה כי 92% מהחשבים ידעו באופן כללי מה אומר החוק, אבל נתקלו בבעיה באופן החישוב. לדוגמה, החוק קובע כי כאשר אחד מימי המחלה חל ביום חופשה (שישי או שבת), נחשב יום החופשה נחשב יום מחלה למניין ימי המחלה.
כך, עובד שחלה למשך ארבעה ימים החל ביום חמישי, זכאי על פי החוק ל-75% משכר יום עבודה ביום ראשון, משום שיום זה נחשב ליום הרביעי במניין ימי המחלה. ואולם, מרבית חשבי השכר סברו כי על העובד לקבל 37% בלבד משכרו ביום ראשון, משום שהתייחסו ליום זה כיום המחלה השני ולא חישבו את שישי ושבת כימי מחלה.
ימי חופשה
על פי החוק מגיע לכל עובד מספר ימי חופשה קבוע בשנה, לפחות עשרה ימים לעובד במשרה מלאה של חמישה ימי עבודה בשבוע בשנה הראשונה במקום עבודתו (המכסה גדלה עם השנים). בתחום זה, אומרים בעוקץ, נעשות טעויות רבות: רישום לא מסודר של ימי החופשה שלקח העובד, חישוב מוטעה של ימי חופשה לעובד במשרה חלקית ואי הגדלת מכסת ימי החופשה של העובד משנה לשנה.
עובד יכול לצבור ימי חופשה למשך שנתיים; בתקופה זו לא ניתן למחוק את ימי החופשה של העובד. מעסיק שאינו מעוניין כי העובד יצבור ימי חופשה מעבר לשנת עבודה יכול להתריע בפני העובד לקראת סוף השנה על ימי החופשה שנותרו לו ולהורות לו לנצלם, אך אינו יכול למחוק אותם. בעוקץ אומרים כי חשבי שכר רבים המאפשרים להעביר ימי חופשה בתום שנתיים רצופות או למחוק ימי חופשה שנותרו לעובד - טועים טעות חמורה, גם אם הדברים נעשים בהסכמת העובד.
טעות חמורה נוספת היא מתן אפשרות לפידיון ימי חופשה שלא במסגרת הפסקת יחסי עבודה. תשלום עבור פידיון חופשה יכול להיעשות, על פי החוק, רק בעת הפסקת יחסי העבודה, אך מבדיקה שעשתה עוקץ בקרב 4,000 חשבי שכר עלה כי כ-25% מחשבי השכר משלמים לעובדים פידיון ימי חופשה במהלך עבודתם. בעוקץ אומרים כי הניסיון הזה להיטיב עם העובד עלול לפגוע במעסיק: מעסיק המשלם תשלום כזה עלול להיתבע על ידי העובד מאוחר יותר, ואז ייאלץ לשלם שוב את פידיון החופשה.
שעות נוספות
חוק שעות עבודה ומנוחה, המחייב את כל המעסיקים במשק, קובע במפורש כי כל עובד שעבד שעות נוספות מעל מכסת השעות הקבועה לפי חוק זכאי לתגמול מיוחד: 125% משכרו בשעתיים הראשונות לעבודתו ו-150% משכרו על כל שעה נוספת אחריהן. גם השכר בסופי שבוע הוא 150% מהשכר לכל שעת עבודה.
בתחום זה קיימות טעויות רבות, ולעובדים רבים מחושבות שעות העבודה הנוספות, כולן או חלקן, כשעות עבודה רגילות או שאינן מחושבות כלל.
טעויות הקשורות במס הכנסה
חוסר ההיכרות של רבים מחשבי השכר עם פקודת מס ההכנסה, אומרים בעוקץ, גורם לתשלומי מס עודפים או חסרים של העובדים. כך לדוגמא, לא ניתנות נקודות זיכוי מתאימות עבור חיילים משוחררים, עולים חדשים, עובדים התומכים בחסר יכולת, עובדות שילדו במהלך שנת המס ועוד.
בנוסף, טעות נפוצה היא סיווג לא נכון של קופת הגמל לצורך זיכוי במס - למשל, סיווג בזיכוי הקופה של 25% במקום של 35%, או ההיפך. נפוץ גם סיווג לא נכון של קרן פנסיה: סיווג שגוי של קרן פנסיה גירעונית מונע מהעובד לקבל זיכוי נוסף שנקבע בתקנות מס הכנסה בסוף 2004. התיקון פורסם בסוף 2004 וחל רטרואקטיווית מ-2004.
חישוב פיצויי פיטורים
חישוב מוטעה של פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ממעסיקו עשוי לגרום לתשלום יתר או חסר של הפיצויים, וכן לתשלום לא נכון של המס על חלק הפיצויים החייב במס.
עובד חודשי זכאי לפיצוי בגובה משכורת חודשית כפול שנות עבודתו. חשבים לא מעטים, אומרים בעוקץ, כוללים בחישוב זה רק את שכר היסוד, בעוד שעליהם לכלול את כל הרכיבים הקבועים בשכר שאינם החזר הוצאות. כך לדוגמא, אם עובד מקבל מדי חודש תשלום קבוע המוגדר כשעות נוספות, יש לכלול עבורו רכיב זה בעת חישוב פיצויי הפיטורים.
לגבי עובד יומי, אומרים בעוקץ כי חישוב פיצויי הפיטורים צריך להיעשות לפי ממוצע 12 חודשי העבודה האחרונים. "במקרים רבים נוהגים לקבוע את הפיצוי לפי המשכורת האחרונה של העובד, שעשויה להיות גבוהה או נמוכה מהשכר שקיבל במהלך השנה כולה".
תשלום דמי ביטוח לאומי על תשלומים פטורים
עובד המסיים את עבודתו, עשוי לקבל תשלום עבור פידיון חופש, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. רכיבים אלה פטורים מדמי ביטוח לאומי, אך אי ידיעת התקנה גורמת לכך שעובדים רבים משלמים תשלומים מיותרים לביטוח לאומי.
עובדת בהריון ועובדים בחופשת לידה
לנשים בהריון ובשמירת הריון ולעובדים בחופשת לידה (שרובם נשים) יש זכויות המוקנות בחוק. חשבי שכר רבים אינם מודעים לחוקים אלה, אומרים בעוקץ, וכתוצאה נפגעות זכויות העובדים. למשל, עבור עובדים בחופשת לידה יש לשלם לקופות הגמל או ביטוחי המנהלים, ולא כל החשבים מודעים לכך ואינם מפרישים תשלומים אלה. בנוסף, בתקופת חופשת הלידה יש להמשיך לצבור עבור העובד את זכויות ההבראה והחופשה.
מול הנתונים העגומים הללו יש לברגמן ומולכו גם כמה מלים מעודדות: הם מזכירים כי לפני כמה חודשים הודיעה לשכת רואי החשבון כי תספק תעודת הסמכה מטעמה לחשבי שכר טריים שיעמדו בבחינותיה. בבחינה הראשונה נרשם שיעור הצלחה של 75%, ובעוקץ מקווים כי המודעות לצורך בתעודת הסכמה מטעם לשכת רואי החשבון תגבר בקרב מעסיקים.
"מכיוון שמדובר בנוהל חדש עדיין לא מספיק מעסיקים דורשים את תעודת ההסכמה, על אף שניתן לראות ניצנים למודעות זו - כבר כיום, במודעות הדרושים בעיתונים, ישנם אירגונים המוסיפים תעודה זו כאחת מדרישות הקבלה", אומרים בעוקץ
08:28 | 29.8.2005 עינב בן יהודה
שכירים לא מעטים מתקשים בפענוח תלוש השכר שלהם, בעיקר מי שתלוש השכר שלהם כולל סעיפים רבים. מרביתם סומכים על הידע המקצועי של חשבי השכר בארגונם, ומסתפקים בהצצה מהירה בשורת הברוטו, בשורת הנטו ולפעמים גם במספר ימי החופשה שנותרו לזכותם או לחובתם.
בחברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול וחישוב שכר ומערכות נוכחות חכמות, מבקרים את רמת הידע של חשבי השכר בישראל, על בסיס סקרי ידע שערכה החברה בקרב חשבי שכר. "ההבנה של רבים מחשבי השכר, בעיקר בתחום דיני העבודה, נמוכה מאוד", אומרים עמי ברגמן וחיים מולכו, מנכ"לים משותפים בחברה.
מסקר הידע שערכה החברה, המפעילה את אתר "טסטמי" שהוקם כדי לבחון את רמת הידע של חשבי השכר, עולה תמונה עגומה. בתחום דיני העבודה היה הציון הממוצע 51 מתוך 100; בתחום מס הכנסה היה הציון הממוצע 34 בלבד.
"כשמדובר במס הכנסה ובביטוח לאומי, חוסר הידע הוא פחות חמור", אומרים ברגמן ומולכו, "משום שארגונים משתמשים בתוכנות המפיקות עבורם את תלושי השכר ויודעות לחשב את הניכויים". לעומת זאת, לדבריהם, "חוסר הידע בתחום של דיני עבודה עלול לפגוע בעובד ואף במעסיק. יש מקרים בהם הטעויות שנעשות עולות למעסיק כסף רב".
כמה דוגמאות לטעויות נפוצות שריכזו מולכו, ברגמן ורו"ח יואל רוטנר:
ימי מחלה
מסקר שערכה החברה עולה כי פחות מ-13% מחשבי השכר יודעים לחשב נכון את התשלום עבור ימי מחלה עליהם מדווחים העובדים. החברה ערכה סקר שהקיף 326 חשבי שכר ממגזרים שונים, וכלל שיחות טלפוניות עם חשבי השכר ובדיקת תלושי משכורת של עובדים ששולמו להם ימי מחלה. מהסקר עלה כי רק ב-6% מתלושי השכר הכוללים חישוב ימי מחלה נעשה חישוב נכון.
על פי חוק ימי מחלה, המגדיר את זכאותו של העובד לקבלת דמי מחלה ממעבידו במקרה של היעדרות עקב מחלה, אין על המעביד לשלם לעובד שכר עבור היום הראשון של המחלה. עבור הימים השני והשלישי של ימי המחלה יש לשלם לעובד שכר של 37.5%, ומהיום הרביעי ואילך יש לשלם לעובד 75% מהשכר.
מהסקר עלה כי 92% מהחשבים ידעו באופן כללי מה אומר החוק, אבל נתקלו בבעיה באופן החישוב. לדוגמה, החוק קובע כי כאשר אחד מימי המחלה חל ביום חופשה (שישי או שבת), נחשב יום החופשה נחשב יום מחלה למניין ימי המחלה.
כך, עובד שחלה למשך ארבעה ימים החל ביום חמישי, זכאי על פי החוק ל-75% משכר יום עבודה ביום ראשון, משום שיום זה נחשב ליום הרביעי במניין ימי המחלה. ואולם, מרבית חשבי השכר סברו כי על העובד לקבל 37% בלבד משכרו ביום ראשון, משום שהתייחסו ליום זה כיום המחלה השני ולא חישבו את שישי ושבת כימי מחלה.
ימי חופשה
על פי החוק מגיע לכל עובד מספר ימי חופשה קבוע בשנה, לפחות עשרה ימים לעובד במשרה מלאה של חמישה ימי עבודה בשבוע בשנה הראשונה במקום עבודתו (המכסה גדלה עם השנים). בתחום זה, אומרים בעוקץ, נעשות טעויות רבות: רישום לא מסודר של ימי החופשה שלקח העובד, חישוב מוטעה של ימי חופשה לעובד במשרה חלקית ואי הגדלת מכסת ימי החופשה של העובד משנה לשנה.
עובד יכול לצבור ימי חופשה למשך שנתיים; בתקופה זו לא ניתן למחוק את ימי החופשה של העובד. מעסיק שאינו מעוניין כי העובד יצבור ימי חופשה מעבר לשנת עבודה יכול להתריע בפני העובד לקראת סוף השנה על ימי החופשה שנותרו לו ולהורות לו לנצלם, אך אינו יכול למחוק אותם. בעוקץ אומרים כי חשבי שכר רבים המאפשרים להעביר ימי חופשה בתום שנתיים רצופות או למחוק ימי חופשה שנותרו לעובד - טועים טעות חמורה, גם אם הדברים נעשים בהסכמת העובד.
טעות חמורה נוספת היא מתן אפשרות לפידיון ימי חופשה שלא במסגרת הפסקת יחסי עבודה. תשלום עבור פידיון חופשה יכול להיעשות, על פי החוק, רק בעת הפסקת יחסי העבודה, אך מבדיקה שעשתה עוקץ בקרב 4,000 חשבי שכר עלה כי כ-25% מחשבי השכר משלמים לעובדים פידיון ימי חופשה במהלך עבודתם. בעוקץ אומרים כי הניסיון הזה להיטיב עם העובד עלול לפגוע במעסיק: מעסיק המשלם תשלום כזה עלול להיתבע על ידי העובד מאוחר יותר, ואז ייאלץ לשלם שוב את פידיון החופשה.
שעות נוספות
חוק שעות עבודה ומנוחה, המחייב את כל המעסיקים במשק, קובע במפורש כי כל עובד שעבד שעות נוספות מעל מכסת השעות הקבועה לפי חוק זכאי לתגמול מיוחד: 125% משכרו בשעתיים הראשונות לעבודתו ו-150% משכרו על כל שעה נוספת אחריהן. גם השכר בסופי שבוע הוא 150% מהשכר לכל שעת עבודה.
בתחום זה קיימות טעויות רבות, ולעובדים רבים מחושבות שעות העבודה הנוספות, כולן או חלקן, כשעות עבודה רגילות או שאינן מחושבות כלל.
טעויות הקשורות במס הכנסה
חוסר ההיכרות של רבים מחשבי השכר עם פקודת מס ההכנסה, אומרים בעוקץ, גורם לתשלומי מס עודפים או חסרים של העובדים. כך לדוגמא, לא ניתנות נקודות זיכוי מתאימות עבור חיילים משוחררים, עולים חדשים, עובדים התומכים בחסר יכולת, עובדות שילדו במהלך שנת המס ועוד.
בנוסף, טעות נפוצה היא סיווג לא נכון של קופת הגמל לצורך זיכוי במס - למשל, סיווג בזיכוי הקופה של 25% במקום של 35%, או ההיפך. נפוץ גם סיווג לא נכון של קרן פנסיה: סיווג שגוי של קרן פנסיה גירעונית מונע מהעובד לקבל זיכוי נוסף שנקבע בתקנות מס הכנסה בסוף 2004. התיקון פורסם בסוף 2004 וחל רטרואקטיווית מ-2004.
חישוב פיצויי פיטורים
חישוב מוטעה של פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ממעסיקו עשוי לגרום לתשלום יתר או חסר של הפיצויים, וכן לתשלום לא נכון של המס על חלק הפיצויים החייב במס.
עובד חודשי זכאי לפיצוי בגובה משכורת חודשית כפול שנות עבודתו. חשבים לא מעטים, אומרים בעוקץ, כוללים בחישוב זה רק את שכר היסוד, בעוד שעליהם לכלול את כל הרכיבים הקבועים בשכר שאינם החזר הוצאות. כך לדוגמא, אם עובד מקבל מדי חודש תשלום קבוע המוגדר כשעות נוספות, יש לכלול עבורו רכיב זה בעת חישוב פיצויי הפיטורים.
לגבי עובד יומי, אומרים בעוקץ כי חישוב פיצויי הפיטורים צריך להיעשות לפי ממוצע 12 חודשי העבודה האחרונים. "במקרים רבים נוהגים לקבוע את הפיצוי לפי המשכורת האחרונה של העובד, שעשויה להיות גבוהה או נמוכה מהשכר שקיבל במהלך השנה כולה".
תשלום דמי ביטוח לאומי על תשלומים פטורים
עובד המסיים את עבודתו, עשוי לקבל תשלום עבור פידיון חופש, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. רכיבים אלה פטורים מדמי ביטוח לאומי, אך אי ידיעת התקנה גורמת לכך שעובדים רבים משלמים תשלומים מיותרים לביטוח לאומי.
עובדת בהריון ועובדים בחופשת לידה
לנשים בהריון ובשמירת הריון ולעובדים בחופשת לידה (שרובם נשים) יש זכויות המוקנות בחוק. חשבי שכר רבים אינם מודעים לחוקים אלה, אומרים בעוקץ, וכתוצאה נפגעות זכויות העובדים. למשל, עבור עובדים בחופשת לידה יש לשלם לקופות הגמל או ביטוחי המנהלים, ולא כל החשבים מודעים לכך ואינם מפרישים תשלומים אלה. בנוסף, בתקופת חופשת הלידה יש להמשיך לצבור עבור העובד את זכויות ההבראה והחופשה.
מול הנתונים העגומים הללו יש לברגמן ומולכו גם כמה מלים מעודדות: הם מזכירים כי לפני כמה חודשים הודיעה לשכת רואי החשבון כי תספק תעודת הסמכה מטעמה לחשבי שכר טריים שיעמדו בבחינותיה. בבחינה הראשונה נרשם שיעור הצלחה של 75%, ובעוקץ מקווים כי המודעות לצורך בתעודת הסכמה מטעם לשכת רואי החשבון תגבר בקרב מעסיקים.
"מכיוון שמדובר בנוהל חדש עדיין לא מספיק מעסיקים דורשים את תעודת ההסכמה, על אף שניתן לראות ניצנים למודעות זו - כבר כיום, במודעות הדרושים בעיתונים, ישנם אירגונים המוסיפים תעודה זו כאחת מדרישות הקבלה", אומרים בעוקץ
